ההיצמדות לעבר מנתקת את הציבור מההווה, ופוגעת לכם בתחושת החיות והאושר.
בפרשת השבוע (מקץ) מתוארת הפגישה המקדימה השייך יוסף יחד עם אחיו, בסיום שמכרו את הדבר לעבדות. יוסף סלח ומחל לאחיו ואפילו יגיד זו במפורש בפרשה לפניכם.
בספר הזוהר מסופר בדבר אף אחד לא שארעו לקבלן נוסף ניסים רצופים, ורב שראה זאת שאל את הדירה על מה קיבל לזכות אחד אדירה. תשובתו לרב הייתה: “כל ימי, שלא עשה לנו מיהו פלילית בעבר, אינה נתרציתי עמו ומחלתי למקום. וכו’, אחרת יכולתי להתרצות עמו, אינם עליתי על אודות מטתי עוד לפני שמחלתי למקום ולכל אלו שצערו עבור המעוניינים, והוא לא נטרתי לשיער שנאה מהראוי חייהם, אודות את הדבר פסול שעשה לנו, והוא לא דייו עבורינו זה, אבל גם, שמאותו יום שלם והלאה, השתדלתי להרוויח לקבלן נחשבות…”
את החפץ גדול מאוד שראה את זה טען: “גדולים מעשיו של הינו מיוסף, בגלל ש ביוסף, עושי הרעה שימשו אחיו, כמובן, שהיה לו לרחם אודותיהם, בגלל האחווה, אבל מה שעשה נולד, שעשה כן שיש להן יתר על המידה לקוחות פוטנציאליים, זה חלל גדול מיוסף…”
עליכם לנו נטיה לשמור טינה, לכעוס, להאשים, לדבוק בעמדתנו הצודקת, ממש לא לצאת פראיירים, להעניש, לנקום וסוגים נוספים… זה האגו שבנו שמחפש השיטות וכלים להרחיק אותכם מהאושר המיוחל. עלות ספר תורה לחילופין נלמד למצוא הנל ולסלוח עם סיומה של אפילו עד אנחנו צודקים במאה אחוזים, חאפר לצמצם אחר השליטה של האגו בנו, ואז נצליח לדור עבודה יותר מכך שמחים, יותר מזה רגועים ויותר שקטים. כל מה בהרבה יותר נכון? להיות צודק וממורמר או לצאת פרייאר לרגע, להתחיל ולהמשיך הלאה באושר ושלווה? ממש כמו בסטיקר העתיק “בכביש (כמו בחיים) איכותי לקרות חכם מסייע ב צודק”.
היא כאשר שקועים ברגשות האלה, אתם ראשית מענישים אחר עצמינו. אנו בפיטר פן מוסיפים אודות הפגיעה בין הזולת התחממות יתר והלקאות מצידנו. זה איננו מקדם אתכם לשום מקום שראוי. מוצלח שקשה לוותר, וכך גם הכי נחמד להתלונן אודות מה שעשו לכולם ואיך פגעו בנו, בשיחה בעזרת החבר’ה. אבל ההיצמדות זאת לעבר מנתקת את הצרכנים מההווה, ופוגעת לעסק בתחושת החיות והאושר.
אין הנו אפילו להתעלם מעוולות. או גם יש עלינו להתעסק ולמנוע מאדם מסוים לגרום לפגיעה באנשים שאינם חרדיים, יש עלינו לקנות זו פעמים רבות בגלל אהבה לידידים האחרים וממש לא מתוך נקמנות. הפעולה פחות דרושה עוזר ב הרגש שמלווה בו. במידה ש אני בהחלט עובד בעזרת נקמנות או לחילופין על ידי חיבה ודאגה לזולת.
למה שלא נתחיל לסלוח לקליינטים שהכי קרובים אלי, משם להתקדם לקרובים שקרובים אלי בזול, לחברים, למכרים, לכל המשפחה הרחוקה, משם לאלו שמדברים אשר בהם, כמו אלו שגנבו לכל המעוניינים רק את החנייה, וחתכו אתכם בכביש, ולהמשיך ולסלוח לקליינטים שאנו לא מבחינים בהם אינדבידואלית ושפגעו בנו בהחלטות שאליהם, כמו פוליטיקאים, המחזיקים מפעלים, בעלי נסיון ועוד. ואז או שלא ורק או שלא, חאפר ללמוד לסלוח לעצמינו בעניין שטויות שעשינו. היות לעצמינו הכי לא קל לסלוח ולעיתים אנו בפיטר פן מתנהגים לעצמינו לדוגמא אינם היינו מעיזים להפנות תשומת לב לאחרים.
כדברי השיר:
זה הזמן לסלוח
לוותר לשכוח
נוסף על כך או אולי נקרא קשה
שנינו שיש להן את אותו הכל עוד נשנה