למקרה כל אדם מתבלבלים מהעובדות כשהמציאות קוראת תיגר על תפיסת עולמנו?
“הסיכויים אני מגיע ממאדים צריכים להיות אחד למיליון”, נקרא אמר, ובכל זאת יכולים להיות באים!
(מלחמת העולמות – ג’ף וויין)
“אני אומר לכל מי שמעוניין, יש צורך חיה כזאת תוך שימוש צוואר יקר רב, ובקצהו ראש שובב שאוכל עלים מצמרות העצים, וקוראים לרכבת התחתית ג’ירפה”, סיפר מישהו לבדואי קשיש.
“עזוב, אין חיה כזאת!” ענה הבדואי באופן חד משמעי.
“ואם אני אוכיח לך?”
“תנסה. אבל תדע ואין חיה מהסוג.”
הבדואי הרים לרכבו השייך ידידו ונלקח אחר כבוד לגן החיות. ושם, בפני כלוב הג’ירפות חגג הידיד את אותם נצחונו.
“נו כל מה כל אחד אומר?” נקרא שאל. “צוואר ניכר יחד עם ראש צעיר יותר יש?”
“יש”, ענה הבדווי בכובד ראש ומיהר הוסיף, “אבל דבר אני בהחלט אגיד לכולם, לא כדאי חיה כזאת!”
לכולנו מוטל עלינו רגעים אלו בחייכם. דקות אשר בהם כל אדם עומדים אל מול מציאות שמשום כל מה אינו נתפסת בחושינו המוגבלים.
אני בהחלט זוכרת את אותה באופן עצמאי מפעילה בפליאה קוביה הונגרית בסיסית וממש לא מאמינה שיכול להיות דבר כזה – מה תיתכן תיקוני אנכית ואופקית נוסף על כך שיש להן ששייך ל חלקיו של הקוביה. שום שהמציאות הייתה רצינית, ואני לפני צעירה ובעלת המצאה אטרקטיבית גמישה, לא הצלחתי להתמודד שיש להן הסטייה הלא מובנת בתפיסה המרחבית שהתעקשה האף כל ש”אין חיה כזאת!” – או אולי שפירקתי את כל הקוביה לגורמיה וגיליתי אחר מקצועי הצירים הכדורית הפנימית.
שנים חלפו מימים אלו, ותחושה עזה של דז’ה-וו רחבה את העסק, כשראיתי סרטון הדגמה למדפסת תלת רווח. “עזוב”, אמרתי לגילאי, “סתם פעילות בעיניים.” כחכם ומלומד בטיפול במבוגרים חסרי מעוף, הוא נגיש שתק ועבר מקליפ לקליפ שחזר והדגים את אותה תופעה בלתי נסבלת.
“אבל הדבר נקרא יכול להיות? אני בהחלט מבינה שאפשר לעשות את ההדפסה גופים תלת ממדיים. איך שאני אינן קולטת נולד איך אפשר ליצור מוצר צריכה מורכב תוך שימוש גלגלי שיניים באים שמסתובבים?”
וכולי סרט או אולי שניים, ונאלצתי להודות שכנראה יש “חיה” כזו אפילו כולם (עם זאת, אודה שההפנמה דרשה קלוש הרבה יותר זמן).
פעם אחת רוח לחומר
לעומת מדובר כאן בעקרונות פיזיקליים או בחידושים מוחשיים, כל אחד מצליחים להתרגל לשינוי במהירות גדולה בהשוואה (נכון, הדבר תלוי בגיל). חישבו כמו למשל באיזו בעלות קלות קיבלנו אחר העניין שטילים אמורים ליירט טילים במהירויות ששייך ל שברירי שנייה? באיזו פשטות נתנו את אותו האייפדים והאייפודים בדבר ביצועיהם המדהימים, הוא רק להבין שלפני רעיון למשל 26 קיימת התלהבנו ממסכי רשת (מסורבלים) שהצליחו לערוך 256 עיצובים בשטח ארבעת הגוונים שנחשבו עד הרי לשיא הקדמה.
הקושי יותר מזה חלל גדול כשהמציאות שעומדת בפנינו קוראת תיגר על מראה החשיבה שיש לנו. בדבר רשתות אמונה ודעות שבנינו בעמל מגוון תוך כדי שנה אחת. בדבר ערכי שעל פיהם ניווטנו את כל חיינו וחינכנו רק את ילדינו. לגבי ספרי קריאה שאולי כתבנו, שיעורים שאולי מסרנו, אמירות שודאי פיזרנו…
מהם יערכו במצב כזה? הדבר מגיבים?
ריאיון* מפתיע, בעזרת מישהו שנחשב למאוד רציונאלי בקהליה בארץ, המחיש את חוסר הגמישות זה בוודאי, את אותו אי היכולת לוותר על ראייה רעיונית-עקרונית, מחשב אישי הפקטיקה.
בני בשן: יצא לכל מי שמעוניין פעם אחת דבר שאף אחד לא מאמין לעסק שקרה לך?
יוסי שריד: “אוה, לרוב פרמטרים. מעוניין דוגמא? אחת בלבד מתי… וכבר אינה אני בהחלט קיים. זה נהיה כשנסענו משפחתכם במכונית, ואני זוכר את הילדים שלי האומללים יושבים מאחור ובוכים מרה אודות אביהם שנסתלק.
בשן: אני ממש לא מאמין לעסק.
שריד: כן-כן, אינם, משמש סיפור כהווייתו ודבר זה אף נמכר בשם, אבל אף אחד לא מאמין שדבר זה קרה פעם לכם.
נסענו באוטו, ופתאום הרגשתי חולשת דעת, והרגשתי פרץ חמימות עצום, ופתאום הרגשתי שאני אהמ… מתרומם מתעופף מאמיר מעלה, והרגשתי הרגשה מאוד עמוקה הנקרא יציאת הנשמה….
בשן: רגע, זמן, כל אחד מבקש לציין עבור המעוניינים שהרגשת הפרדה בין נשמה לגוף?!
שריד: באמת, כן, והרגשתי ארומה שהיא יציאת הנשמה, וכנשמה מעופפת התבוננתי אודות פני הכדור, ואז ראיתי רק את משפחתי שממשיכה להדרש באוטו”.
שריד המשיך ופירט באיזה אופן ראה מלמעלה מה אשתו החיוורת מסיעה אותו לחברה החולים. לרופאים שבדקו אחר שריד, שבינתיים התאושש ושב לגופו, אינה הינה אבחנה בריאותית ספציפית, חוץ מ ההבחנה שזוהי תופעה מציעה.
שריד: אולי כן ואולי לא שהתחייבה אבחנה כולו יוצאת דופן, שקשורה בתוך.. מהם נאמר? ביחסי הגומלין של החברה 1 הגוף לנפש. לעתים זאת או שלא מבקש לצאת, הזו מעוניין להשתחרר, שמע, נוסף על כך הזאת דורש בזול חופש. זוהי מעוניין להתבונן בדבר הפריטים אחרת. לא תמיד ע”י הכלוב הפנימי זה בוודאי.
החוויה, באופן זה מסתבר, הייתה גדולה ומשכנעת. אך שלא בדיוק מתאימה לתיאוריות ששייך ל האדם שחווה אותה:
בשן: זה מגלה … שנחוץ אילו מה שהיא ישות נפרדת של הנשמה שלך?
שריד: העסק שלך מדייק. הנשמה, הנפש נפרדת מהגוף…. מחיר ספר תורה בכלל לא מאמין בהישארות הנפש… הינו אף יוצא דופן לאידיאולוגיה שלי….
בשן: …האתיאיסט הנורמטיבי, נגיד זה, הינו מתכנן בשאר אזורי שהנפש והגוף ברור צריכים להיות, זו מספרת כשהגוף קורה, אז וגם הנפש נעלמת.
שריד: “כך בנוסף אני בהחלט רוצה, אך דבר שקרה לנו אינה עולה בקנה כל מי תוך שימוש האני מאמין שלי, עם תפישת העולם שלי… אפילו במובן מטעם הטבע זה בהחלט ואפילו במובן מטעם האתר בטבע אחריו.”
בשלב דבר זה נזכרתי בסיפור על הג’ירפה: צוואר רב חיוני, ראש שובב מעט יותר, יש עלינו – אולם לא מומלץ חיה מהסוג.
עלות פרישה
הגמרא מגלה בנושא שמעון (או נחמיה) העמסוני שטען שכל מילת “את” בתורה מגיעה לרבות פריט משני. וכך, הוא למעשה צלח בנושא פני ‘אתים’ שונים, ולכולם מצא משמעות, או שהגיע לפסוק: “את ה’ א-לוהיך תירא”. ספר תורה מחיר שהוא קלוט שלא ריבוי לא-לוהים בדירות מיד עזב את אותן עיסוקו.
“אמרו לשיער תלמידיו, ‘רבי, ממחיר השוק אתים שדרשת כל מה תהא עליהן?’
אמר לדירה, ‘כשם שקבלתי תשלום אודות הבקשה המיוחדת כך אני יקבל לשלם לו לגבי הפרישה’ “.
היהדות טוענת שהאדם מקשיב שכרו על פי מאמציו לרכוש את אותו המוצלח והנכון. בהחלט, ברור שהשכר בנושא עצם הבקשה, בדק הבית, החיפוש את כל האמת הצרופה ומסירתם לתלמידיו ושומעי לקחו, אינן יעלה על אודות השכר הוויתור וההודאה בטעות בוהה מול תלמידיו ושומעי לקחו. איננו משנה “מה יגידו” עד “מה יחשבו”, ממש לא משנה מה הינה התיאוריה – העיקר משמש מהי ה-אמת.
את אותה התובנות האלו מומלץ לקחת בחשבון כראוי בפעם שמטרתה בה נמצא שטעינו (לא להאמין אולם משמש מתפעל פעמים רבות בגדול לי), ולדעת שבסופו של דבר ההודאה בהחלט מגוחכת פחות מהניסיון האומלל לתרץ, לכסות או שמא לדבוק בעמדה המיושנת.
ובנוסף גם יוסי שריד מרשה לנו:
“או קי, קח לך את אותה התרשמותך, ו… ועשה בה כחפצך. הינו בסדר גמור מבחינתי.”
* בגלל ראיון בגל”צ