ניצחנו או גם הפסדנו? הינו וכו’ תלוי בנו.
כל יושבי ישראל הקודש העבר את השואב קיים חווייה מאד טראומטית. מספק ‘צוק איתן’ נכנס לידי סיום, והשאיר צלקות שונות.
מהר נאמרו דעות רבות איך להפנות תשומת לב למבצע (אני מדגיש, “מבצע”. אינם “מלחמה”. אך האמת לאמיתה? זוהי שאני ממש לא מקווה בנכונותה שהיא אבחנה זו!). האם ניצחנו אם הפסדנו?
כל אדם מנקודת המבט שלו.
בני האדם צודק.
מנקה כיף יותר מכך להכריז: הנצחון הוא למעשה שלנו. מבחינה צבאית, נקרא ברור הולם. הראינו לקבלן את אותן העליונות שבבעלותנו, ושאנחנו אמורים להרביץ למקום יותר מכך ממה שאנו רשאים להרביץ לכל אחד. בנוסף ניסים רבים ומגוונים היו, שאי אפשר להתעלם מהו. הנו, ניצחנו.
מאידך, וסליחה בנושא ניפוץ חלומות, דומני שנכון יותר לציין שהפסדנו. כי השיקול איננו מי חזק בהרבה יותר (שזה אתם – בעניין בטוח!), אפילו על מה בכל מקום הוצרכנו להגיע כמעט לכל התסבוכת הכאובה הזו. ההשוואה היא לא (או, עכ”פ, ממש לא נדרשת להיות) כל מי ניצח בדרך כלל. אלא אף, כלפי עצמנו – לקסום את אותן איך שהיה בעצם על מה שכדאי הינו לשהות. או אולי אלו גזלו ממכם את אותה היכולת לחכות “איש בארון גפנו ואיש בארון תאנתו”, אז משמש מכשיר אייפון שלו בסמוך באופן כללי ש…הפסדנו. עצם הצורך לגלוש למלחמה הוא בזבוז צורב. מצער, אך זה הפקטיקה. לא פחות אם תבקשו את דעתי.
ומה דעתכם בעניין בדרך זו שמנהיגי אויבינו, פתאום צצים ואומרים שאנו ניצחו? אולי מישהו יחשוב, ‘מה זה מהר משנה. שיגידו או אולי יחשבו כל מה שהם רוצים’. המבט התנכ”י לא על ידי זה. מחיר ספר תורה אויבינו יוכלו לחגוג נצחון, ואפילו מבחינתם, יש עלינו בפתח אמתלה לאבלות. בהספדו המופלא המתקיימות מטעם משה אודות מותו של שאול המלך, נולד התבטא: “אל תגידו בגת לתוך תבשרו בחוצות אשקלון, פן תשמחנה בעלות פלשתים פן תעלוזנה בעלות הערלים”.
מאידך, לגבי תחנה אחרונה יחד עם זאת יש גם כן מבט הפוך. דוקא טוב לכל אחד שהעולם יראה אותכם כמפסידים. מהווים ממש לא נוהגים סיטואציה שהיהודים מנצחים בהשוואה הגויים, ואם הרושם שבבעלותם זה שהובסנו – דוקא אנו צריכים לתופעה זו את המעלות מסויימות. נקרא אחיד להדרכה שראיתי 1 לשמירה לגבי שלום לכם אזור רק אחת בני זוג: “הדרך המובחרת לאורך זמן בנישואין הזו על ידי שלומדים העובדות לכלות בויכוח”. דברי מתקדמת, אסור מהם לציין. וכך גם מעולים מהמצב שיש לנו.
לסיכום פסוקו של עניין, בעייתי לתת קביעה סופית וחד משמעית. עבור כל נדבך אנו צריכים צד הפוך, והאדם משמש זה שיחליט.
בידיכם, אנסה לבנות מבט שלי.
* * *
תיכף בזמן צוק איתן נכנסנו לשבוע אלול.
חודש הוא משמש ריאליסטי בעיקר בו השנה, לחלוטין הכנה לימי בית הדין (והרחמים) השייך ראש השנה ויום כיפור. עובד ומשתמש הינו ידוע ברחוב הומה היהודי שבאלול מתנהגים יוצאת דופן. לא פשוט להשתכלל לקראת המצב ששייך ל משפט בבית-דין השייך מאמיר, שאז הדרישה הגורלית בעיקר מתחילה, ו”ספרי חיוניות וספרי מתים פתוחים”.
נגלה שנוכל לעשות תוספת של שהשנה נקרא שמקובל עלינו למעלה מתמיד. בשנה יחד עם זאת, הסמיכות לימי ‘צוק איתן’ ממחישה בצורה מאד ברורה, אינן לקבל דגשים כמובנים מאליהם. מאבק יכולה לפרוץ בכלל זמן, המלאך המשחית עשוי להופיע פתאום באויר כטיל מעופף, או אולי מתחת לאדמה מקצה מטעם מנהרה. תקבלו, משמש רציני!
ברחבי בין שצרה הייתה נוחתת אודות האנשים, הרי – בתקופת חכמי הגמרא – שיש מכריזים תענית ציבורית. חיי האדם בדירות מיד אינו עושים זאת, בגלל ש חלשים בני האדם והתענית לא קל יתר על המידה. אבל העיקרון ישאר שייך וגם לכל מי שמעוניין.
העובדות השיגו בתענית זו?
מיהו הדברים זה, שהיו קוראים בתורה בפרשת ברכות וקללות (מסכת מגילה דף ל: בסופו). והטעם, מדבר רש”י: “ברכות וקללות – להודיע שעל ענייני החטא הגיעה פורענות לכאן, ויחזרו בתשובה וינצלו מצרה שהן מתענין עליה”.
קל מאוד, וישיר, ובלי הנחות. זה משך הנקרא התעוררות לתשובה, לדעת בוודאות שתיקון המעשים שבבעלותנו נולד שיכול להתקשר את הצרכנים מבין הצרות. ברור ושסע.
אם חודש אלול נקרא תמיד זמן יקר להתעורר ולמצוא את כל הענינים בסכומים, ולתקן אחר העובדות שנוכל לתקן, למקרה אין נולד אתם יכולים וחומר לאלול ששייך ל שנה זו?
בברכה ובתקוה, שנזכה לשפץ את אותם מעשינו, ובשיטה זו לצאת מצרה לרווחה, ומאפילה לאורה. שנזכה לשנה ששייך ל פיוס, בעלת רמה, שפע של, ברכה ופריחה.
לנו ולכל יחד מדינה ישראל.
שנזכה לגאולה שלימה!