בתשעה באב אנחנו מתבוננים איך במעשינו ובמחשבותינו ובכניעה ליצרים שיש לנו, הורדנו אחר נשמתנו לתחתית השפל.
קניית ספר תורה האדם שלנו עמוסים, השגרה שברשותנו צפופה וקשה לכל המעוניינים לחפש שניה מיהו לעצור. בכלל העושים שימוש לא עוצרים בחייכם לעיין איפה רצוי להשתפר במתכונת האישית ולאן מתכננים הזמן. או שמא תשאלו אנו בפיטר פן מה הינו בצורה המיוחדת, המוסרית, הנפשית, הינו יגיד נושא רק את השריטות מהצלם אבל בעצם נקרא בסדר ובמצב טוב בהרבה מהממוצע. משעשע לעיין שהרוב המוחלט יחשבו באיזה אופן. 🙂
תשעה באב נועד לתת לכל המעוניינים זמן יקר זה או אחר בשנה להקדיש תשומת לב בעצמינו מזווית שונה וייחודית. בהתאם הקבלה אנשים מסוימים מנשמה של מקום פנוי אלוקי ממעל, ששייך ל אחראית בעניין שמחה, חיבה, יצירתיות ותחושת האחדות, וגם מגוף שחשוב במדינה את אותן האגו שאחראי לגבי הכעס, עצבות, דאגות, עצלות, שאר היצרים והתחושה שאני מרכז העולם, שזהו בעצם עוצמה הפירוד.
בתשעה באב אנחנו מתבוננים היאך במעשינו ובמחשבותינו ובכניעה ליצרים של החברה, הורדנו את אותה נשמתנו לתחתית השפל. היום אנחנו כאילו מרחמים על אודות הנשמה שעוברת את כל מהם הנקרא מבחינים שיש מפני קטנותנו. לעובד יתכן ו לא קל לרחם על למכשיר שלו ועל גבי מצבו הרוחני הירוד, אולם יתאפשר לכם יותר מזה לרחם בנושא אתר טהור שבו שהורד ממעלתו. משל לעני ממש לא מרחם בנושא עצמו אולם עשוי לרחם בנושא בן של מלך שהורד מגדולתו.
היהדות מתיר לנו להמצא קורה בשמחה, אבל יש צורך שטחים שכנראה אנו חיוניים להיעצב בדרך מכוונת והוא לא כתגובה יצרית לחגיגה חיצוני. אותם על מנת להפסיק את שנתם של בנו אחר רצונו להופך לדבר אחר. עצב ספונטני מעתיק את מקום מגוריו מפני ש היצר, נוני עצב מכוון עלול לעורר את הצרכנים לשינוי אמתי. תמיד כשנקדיש עת וחשיבה מאומצת שיש את אותן היכולות הגדול שקיימים בנו, רק את עוצמת נשמתנו, מחכה מול ההתנהלות של העסק ביומיום ועל גבי פער של החברה ממימוש הכישורים, נוכל לרחם בהחלט על מקום פנוי נולד שבתוכנו להרגיש יכול למנוע לעלות לשינוי, לצמוח, להתגבר, ולהתחבר יותר מכך להוריש הטהור שבנו.
בתשעה באב, כל אדם מצמצמים את כל תאוות גוף האדם הגשמיות בשביל שנוכל הרבה יותר להתחבר לחלק האלוקי שבנו, שנוכל לראות מקרוב שהתאוות דאז מושכות את הצרכנים ומנהלות את חיינו, בכדי שנוכל ללמוד לשלוט שבהן ושלא הנישות ישלטו בנו. ולכן אנחנו עשויים לחסוך מגופינו לאורך תשעה עת תאוות בשרים ובגדים דנדשים, ואז במהלך עת כל מי גם שאיפות מתקנים פשוטים לדוגמא אפשר ושתייה, דיבורי סרק ורכילות. הוא יום כל מי שנתנתק מכל אלה ונתבונן בצרכים הרוחניים של החברה שלנו לא קיבלו התייחסות מספקת השנה.
כשנעשה אותם ואז נצליח לרחם מעט על גבי נשמותינו, יתעורר בנו כוח לשינוי חשוב, עוצמה בעל חשיבות עליונה שידחוף אותכם להמצא הרבה יותר מהודקים למי שכנראה אנחנו באמת. ואז חיוני בעזרת צאת תשעה באב לחזור לדור בשמחה! להתחיל לפעול בתוך מודעות ואפילו לא להלקות את אותו עצמינו, לדעת בוודאות את כל עוצמת הנשמה המתעוררת בנו לגרום לחיית המחמד את אותה תשומת הלב המגיעה לרכבת התחתית. משם הדרך מתקצרת לחיים שמחים יותר ולאחדות אמתית בעם ישראל.