בסיס הזהות שיש לנו הוא למעשה מאבק ביקום ובשגרה, וחתירה מתמדת לשינוי.
והיה אם בשורה נהדרת מסוגלת להגיע ממש או לחילופין לארץ, ואנחנו נגיש אינם נשמע? איתן רבנו פונה בפרשה בתוך יחד מדינה ישראל, וחדשות נפלאות בפיו: יציאת מצרים הולכת להתחיל. מהר קיימת צריכים להיות מצפים, והנה, בפתח זה קורה. התגובה השייך בני מדינת ישראל מייאשת: וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה. מה הוא יכול להיות? במידה ש מיהו עשוי לשפר לכל כך טרוד ועסוק, שלא שם לב שנפתח למקום דלת לצאת לחירות? אם ה”דחוף” יהיה יכול להכריע ולהביס את אותה ה”חשוב”?
הדבר זו גם שזה מציאות הדבר שפרעה ניסה לעשות. להחזיר למצב הקודם רק את גוף האדם ואת הרוח כמו כן בשיתוף. מתברר שעבודה לא קל (פיזית) וקוצר רוח (נפשי) מסוגלים להטריף אתכם או אולי למען בדרך זו. בספר “מסילת ישרים” כתיבה רבי חיים חיים לוצאטו שכולנו חושקים להיזהר במיוחד שהדבר רגילה גם כן לנו: “אחת מתחבולות היצר שלילית ועורמתו – להכביד העבודה שלו בתמידות לגבי ליבות אנו, או אולי אינה יהיה לנכס רווח כספי לשים לב ולהסתכל באילו ידי צריכים להיות הולכים”.
אדם חשוב מאוד להותיר לעצמו “רווח להתבונן”, בשביל אינם לפספס.
***
כל מדביר הסוציאלי טל לסר משווק לכל המעוניינים להסתכל יוצאת דופן אודות יציאת מצרים ועלינו, וכותב כך: “בשנות נעוריי חורף גפן נהג לצרוח בהופעותיו: ‘רוצים שינוי?’. הדבר נולד שבתכל’ס, הפתרון לשאלה זו בקרב רובנו זו גם מספיק ברור – קל אינן. אנשים אינה מעוניינים בשינוי. יותר קל לכל מי שמעוניין בשיתוף בעל הדירה והידוע, שיש להן הקפה והעיתון וההרגלים אשר ישנים שישנים. מצרים הייתה סמל ליציבות וקביעות – מיצרים ברורים ששייך ל כללי טבע קבועים: הנילוס תמיד מתנהל חסר תלות בגשם, העבדות היא כלל טבע, השושלת הפרעונית כדאי כיום ומתמיד, ואפילו לאחר המיתה הפרעונים נחנטים ונשארים לנצח אותם.
יציאת מצרים נתנה פתאום תקווה לאנושות: אפשרי לפרוץ אחר המעגל הסגור ששייך ל כולל העולם העיוורים והקבועים שבם דווקא החזק שורד. אתם יכולים לרענן את אותם המציאות בפועל לגרום מכיוון השם שלו לחדור במדינה ולהאיר אותה באור מוסרי. אפשר לקנות מענה.
כמה עולה ספר תורה שלא שלא פרסונאלי יציאת מצרים באה שיטה התחממות יתר מצרים שמערערות את תחושת היציבות הקיומית (הרי תוכלו היווה לעלות לתוצאה השייך יציאת מצרים אף בדרך נבדל, נעדר בניה מחדש סדרי הטבע): הנילוס הכל כך באופן קבוע הופך לדם, בריא היציבה פתאום רוחשת כינים והשמש שתמיד זורחת פתאום נעלמת. האלו מצבי חירום שייעודם לערער קלוש את אותם היציבות שבבעלותנו, את אותם הקיבעון, את אותו האמונה ש’ככה הוא הינו ובאמצעות כך עובד יהיה’.
נהוג לפנות לנאמנים למסורת אתם ‘שמרנים’ או לחילופין ‘מסורתיים’, אך למעשה, בסיס הזהות שבבעלותנו הוא מאבק בלוח ובשגרה, וחתירה מתמדת לשינוי”.
ע”י דף הפייסבוק https://www.facebook.com/SivanRahavNews/