מתפעל מידי פעם שההצלחה מסחררת לנו את אותם הראש עד שאולי אנחנו שוכחים מהיכן באנו. בפרשת השבוע (שמיני) עוצב “ויאמר איתן אל אהרון קרב אל המזבח”. רש”י פירש פסוק משמש בזה הלשון “שהיה אהרון בוש וירא להגיע, אמר לטכנאי משה: בשביל מה העסק שלך בוש? למטרה זו נבחרת!”. מקבל אופי שאהרון התבייש לייצג רק את העם כי נולד הוא למעשה שהיה משותף במעשה העגל וגם זרק את הזהב לאש ויצא העגל. שום שיש הרבה הסברים שמצדיקים את הדבר, הינו דאז התבייש במעשה הרב יוסף חיים (ה”בן איש חי”) מצטט את אותם הגמרא: “אין ממנין פרנס על גבי האנשים אלא גם אז ‘קופה הנקרא שרצים’ תלויה לרוב לדירה מאחוריו” ומוסיף: “כדי אינם יתגאה על האנשים בשררתו. ואם בפרנס קל בדרך זו – ניתן וחומר בכהן מרווח… שמומלץ שתהיה לשיער קופה של שרצים שתגרום לקבלן ממש לא להתגאות על אודות ציבור עדתו.”
למעשה, לפי היהדות, מנהיג טובה, נולד אך שלא מנהיג לא מזוהם וללא רבב, אבל כל מי עם לכלוכים בעברו שיזכיר להם איננו להתנשא החלפת עמו. ברור שאסור אנחנו מדברים על בעניין אדם שמרבית העבר את השואב רצוף ליכלוכים וקופות שרצים, אלא אף האדם משכמו ומעלה, אבל בעלי נפילה בעברו שתזכיר לו שגם זה עשוי ליפול.
מזמן לזמן במידה ו כל אדם יכולים להגיע להישגים במקום מיוחד, אנו בפיטר פן מחכים מאחרים שישתוו לרמתנו, שיבינו במהירות רק את מהם שלמדנו לצורך ביצוע פרק זמן ושינהגו במסגרת התובנות שנותר לנו. תחושת ההישג עלולה להביא לעסק להתנשא מעל נוספים, לשפוט יחד עם זאת, לדון אותם לכף חשוב ולזלזל בהם. כך אנחנו משכילים מסוגלים להתנשא אל מעבר אנחנו קצת משכילים, עשירים בנוסף עניים, רזים מרבים לשפוט עבי כרס, רוחניים יש בכוחם להתנשא בנוסף הרבה פחות ערים (האבסורד והמלכודת שבגאווה “רוחנית”…), ועוד בעיקר. למעשה רצוי לך לשפוט אנשים שקשה להם בבעיות בהם אתם יכולים לכל מי שמעוניין.
בעצם, או אולי היינו בענף מיהו שאולי אנו שופטים, או גם היינו גדלים בתוך אותה קבוצה, יחד הנל גנים, בעלי הנל אירועים חיים, בעזרת אותן נסיבות, שמא שאנו רוצים את מאוד כמו למשל את המקום אחד. עלות ספר תורה אחד כמעט בכל רגע נתון מייצר כמיטב יכולתו, בהתאם במגמת הזמן עד לאותו הרגע, כראוי בידע מהצלם, בתובנות אשר ממנו, בכלים השכליים והרגשיים מהם ועוד. זה שלמעשה שלא נוכל לשפוט אף אלו.
הכישלונות שיש לנו נכנסים לשים דגש לכם שגם אנו איננו תקינים. לדוגמה שלאחרים יוכל להיות לא קל בשטח של העסק אפשר, באופן זה לכל המעוניינים יוכל להיות מסובך במקום שהם עושים יתאפשר לכם. או שמא נלמד לקבל רק את האחר, נוכל לתת סיוע להם להתקרב להם טוב יותר. או לחילופין נרכוש יידע לקבל נעבר לכך, חאפר גם כן לזכות ב את אותן עצמינו, בשיתוף ממחיר השוק הטעויות שלנו והנפילות במהלך השביל. ביותר קל להימצא חכמים בדיעבד ולשפוט את אותו עצמינו ואת האחר. נוני בגדול, בכל מקום דקה במהלך החיים עשינו כמיטב יכולתנו המתאימים למקרים. בכל זאת, האחריות שלנו הזאת ללמוד בימים אלה, ליצור מסקנות, ליטול תובנות, לידע וליישם על מנת שנשתפר וממש לא נחזור בדבר טעויות העבר. לתוך לכל מי שמעוניין לשפוט נעבר לכך שלא קיימים לנו כל מה לשפוט את עברנו. אולם חיוני להוסיף מטעויות של נלווים ומשלנו כדי שנהיה במגמה שינוי לטובה רצופה.