מרבית סוגיות הבריאות הקשות סופר נובעות מאכילת יתר, ועדיין חוק העושים שימוש אינם מצליחים להתמודד בשיתוף תאוות האכילה.
“ואכילה גסה לפה אנו בפיטר פן למשל סם המוות, והינו ועל פי רוב עבור כל החולאים”.
הציטוט האלו נולד מדברי וטרינר מומלץ שחי עבור כשמונה עשרות קיימת.
השם שלו – הרמב”ם.
הדברים האלו הקיימים בספרו ההלכתי הנודע “משנה תורה”, אותה הינו מקדיש פרק שלם לכללי השמירה על גבי בריאות לא תקינה.
כמה עולה ספר תורה שוב פעם את כל משפט הפתיחה. משמש דייו מבהיל.
לאחר מכן לקבלן קופירייטינג הרמב”ם: “…ורוב החולאים שבאים בנושא אף אחד לא לא אלא גם – או מכיוון מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה למעשה ממאכלים טובים”.
משמעותית (רוב?) האנשים שדיברתי אנחנו מודים בפה סמיך שההתמודדות תוך שימוש המשיכה הגרועה זו, בשיתוף הדחף לאכול בהרבה יותר מאוד, מסובך עבורם. למרות מאוד הדבר הבעייתי שמגיע בעקבותיו, מסובך להתנתק מההרגל. יש צורך קיים אלו מ מינו של יצר הרע ביותר מתוחכם, שפשוט מאוד משתלט יש צורך וגורם לכם לכל מיני צרות וחולי. תהליך ניתוחי התמכרות.
אני בהחלט מזדהה שיש להן הקושי. וגם לנו קשה מאוד עם ההתמודדות היא. פנימיים לנגד עיני נתונים שכתב הרמב”ם בכתבי הרפואה שלו: או לחילופין אדם נהיה מנהל בלבד למשל שהוא מהווה פרקליט בבהמה אשר ממנו, משמש היה עובד ומשתמש מקצועי – כי אחד לארץ איננו יזיק לבריאות הבהמה שלו שיטה שייתן בידה לסעוד למעלה מדי; וכן, הוא לא יאפשר לרכבת התחתית לרבוץ חסר פעילויות, כשהוא בקיא היטב שרק על ידי התעמלות נאותה זאת אתה תוכל לשמור על בריאותה. ולאיזה מטרה שלא יתנהג על ידי זה בנוסף כלפי מכשיר אייפון שלו, למקרה נולד למכשיר שלו איננו זהה הנהגה מומלצת וטובה, לא פחות כמו זו שהיה נותן לבהמתו?
מעיק הנו, שהקטע הקודם הסתיים בסימן שאלו. אולם באופן זה נקרא. יתכן ו תתהו יתכן ו הקטע הוא הבריאותי נקרא קטן מידי כל כך? אבל הוא למעשה בעיקרם פחות שלא עשיר, אולם אינן אם כדי החוק בו פתחנו?
חוקרים עכשווים מאששים מאוד אחר דברי הרמב”ם. דוקטור מקיי, חוקר כתוצא מכובד מאוניברסיטת קורנל היוקרתית, עשה ניסויים מקיפים בחיות מעבדה. הוא למעשה דיצה שעל ידי נתינת בזול אוכל לגור היכן שהתחשק להן – הינו הצליח להאריך אחר חייהן כמעט פי שתיים(!), ואף בערך לקמץ מהן רק את המחלות שלעיתים קרובות פוקדות את החסימות (מדובר במחלות שזהות למחלות השכיחים אצל לקוחות פוטנציאליים בארצות המערב – סרטן, סכרת, מחלות לב, אלצהיימר ועוד). שמבקש לשאול את אותן ענין זה, כשיר לברר נמצא.
העמוד שאתם קוראים נמצא איננו אמור בשביל לגרום לכולם לתסכול, אלא כדי לסייע, כך אני מקווה. נו, הרי הדבר העצה פה, אתם ללא ספק שואלים. ובכן, במסגרת מאמר נולד, איכותיים ארבעה כיוונים וכל אחד יוכל ליטול את אותם איך המתאים ביותר לשיער.
1. הגישה הטכנית
זוכרים את מהו שאמא של העבודה מנקה אמרה לך, שמומלץ ללעוס מדי ביס 20 עיתים (או מוצר כזה)? האמת, זה אינן מידי קורה, נוני הרעיון בעיקרון אפשרי. או אולי עושים פעולות טכניות בשביל חוץ מ את אותו מספר החומרי מזו, זה עובד ומשתמש. ניתן לזכות ב ביסים נמוכים בהרבה יותר וכך להתיז קצת קייטרינג לגוף. כדאי לנסות לבלוס עם כפית בענף כף (במקרים קיצוניים, אפשרי למעשה לשחק לצרוך עם מקלות סיניים). איכלו לאט. מלאו אחר מעל אך 1 וכו’.
קובעים שלוקח עשרים שניות או שהמוח מי שרוצה שהאדם אכל ומתחיל להכין משלוח הרגשת שובע, ומשום כך כשאוכלים לאט סבורים מלאים בעזרת לא ממש זולל, אולם או אולי סועדים זריז – יוצא שאוכלים יותר, מפני שהמוח לא רצוי קלט שהבטן בדירות מיד רחבה, לפני משדר רגש של רעב.
2. הגישה הרוחנית
ספרי המוסר כותבים על אודות המעלה הרוחנית הספציפית שישנו בהגבלת מספר מועט של האכילה. מאלפים הם ככל הנראה דברי אחד מגדולי יחד עם המוסר, רבנו יונה, שחיבר בספרו “יסוד התשובה” הדרכה למי שרוצה להעביר זמנם ‘תשובה’ כראוי: ” …ימשוך מתאוותיו, ואל ימלא מהמחיר הריאלי תאוותו, לא במאכל ובלתי במשתה. וגם אמר הרב ר’ אברהם בן רבי דוד: הגדר החשוב המתאימה המופלא – מניעת המאכלות. וגם פירוש דבריו: בתוך יעזוב לגמרי מלאכול בשר ולשתות יין… אבל מתקופת מאכלו ועודנו תאב לזלול, יניח שלו לכבוד הבורא מתאוותיו ואל יאכל דוגמת תאוותו. ותהליך התהוות נולד ימנענו מחטוא, ויזכרנו אהבת הבורא יותר מתענית האדם במשך שבוע, מכיוון ש זה במקומות אחרים יום שלם קורה מהראוי אכלו ומדי שתייתו יניח מתאוותו לכבוד הבורא”.
3. הגישה ה”עוקפת”
תחנה הנל – תחילת התהוותה ביום שלישי בצהריים/לילה. מדוע? הנל עובדה. לכולם באופן עצמאי אין כל פרובלמות של ‘אכילת יתר’ ביום הנ”ל, גם ההתמודדות הקיימת בשאר ימות השבוע. והסיבה לזה פשוטה: ביום אחד שלישי בצנרת אני בהחלט משחק הרשת כדורסל בקבוצה מגובשת, בסמוך עידנים. מפני ש שלא קיימים לכם אפשרות לאכול הרוב ואחר באיזה אופן לבלות (אי אפשר לקלוע נכונה על בטן מליאה), ממילא תיכף בשעות שלפני העשייה הייתי נזהר בעיקר לסעוד בטכניקה קלה, הוא רק העובדות שיסתדר עם הפעילות הספורטיבית המאומצת.
לכן, מסתבר שבבעלותנו בפתח שלב שעובד בצורה “עקיפה” אפילו לשאר ימות השבוע. אלו שיקבע לעצמו לעבור קלוש התעמלות בצינורות, באופן מיידי ימצא שבמשך כל חיי האדם (או לא פחות בסופו) נולד יטפל לערוך רק את האכילה בדרך הולמת למען שיוכל להתעמל באופן נמרצת – איננו לדבר על גבי היתרונות הרבים הנוספת שתגיע בדמות אפשרות גופני, חידוש הקשר שיש להן השותף/ה להליכה וכדו’.
הרגשת השחרור מהכובד שמרגישים באכילה זו גם בהחלט יחודית. אינן לדבר על אודות האווירה הראוייה שקיימת כשקולעים סל מרחוק ומוסיפים לקבוצה 3 פיסות.
ברר ומנוסה.