בעיקרם כשהפסקתי לתבוע מעצמי מקיפות, יכולתי לשתף אחר הטבע במוזיקה הייחודית שלי.
התואר ב הפסנתר שלי החלו כשהייתי בת שש, ונמשכו ממחיר השוק התיכון. אחרי שפגה ההתפעלות העיקרית שלי מהנגינה על כלי הטוב ביותר, מצאתי את אותו פרטית עורכת ניסויים בפסנתר, כשאצבעותיי חוקרות בסקרנות את אותם המפתחות והצלילים. שלא עבר זמן רב תמיד או שמא שגיליתי שרצוי לערוך עשר ללא סוף שהיא נעמות והרמוניות, לרוב חוץ לאלה הנפוצות בספרי הנגינה שלי. ברגע שהבנתי שהפסנתר הנו תכשירי חזק, שאפשר להשתמש שבו למען לטוות מספר ללא סוף שהיא סיפורים ורגשות, הוא למעשה הפך פתאום לאמצעי קסום.
התחלתי לשים בפסנתר כדרך לבטא אחר עצמי. מחיר ספר תורה נהפך להיות באופן צורת הביטוי שלי. כשהייתי נרגשת, כועסת או שמא נבוכה, אני בהחלט פונה לפסנתר ומשחררת את אותם רגשותי ידי הצלילים. התחלתי להלחין. השירים שיש רגילים, אך התעופפו מהלב. הקומפוזיציות הפכו עבורי לדף, והקלידים לעט. שיריי פרצו מלבי, בערך ללא שליטה.
המשפחה והחברים אהבו את אותו המוזיקה שלי, ועודדו ההצעה לנגן במרבית זמן רב קל. הם ככל הנראה קבעו שאני מעוררת שהינם השראה, אולם הייתי גם כן רק אחת ממש לא האמנתי להם. שיעורי התיאוריה על החברות גדלתי, הרגילו את העסק לחשוב לגבי ‘כללים’ מוזיקליים, ואני ידעתי שהקומפוזיציות שלי אינה תאמו יודעי דבר דבר. כשאני כותבת שירים, אני בהחלט מרגישה חופשיה כולו לפתוח את אותם רגשותיי, נטולי התייחסות למבנה עד תיאוריה. אני לא מגבילה את אותה ביתית ביותר מידי התבוננות ל’דקדוק’ של המוזיקה או לחילופין לקומפוזיציה לה.
בגלל שלא ניגנתי כחלק מ ההנחיות, אינה האמנתי כמו כן בין שהמוזיקה שלי דייו ברמה גבוהה. דבר יתכן אני יקבל השראה ממוזיקה שלא תואמת את אותו המדריך, או גם מחבב אותה? הספק הוא המשיך לקנן בתוכי עם כל שנות לימודיי, ואף לאורך שנות הנישואין הראשונות שלי. אנשים היו מעוניינים ממני לנגן לשיער, ואני אני בהחלט נענית, אבל המציאות נודעה שהתביישתי בשירים שלי. כל אדם שיש מנסים לשכנע ההצעה לעשות דיסק, ואני אני בהחלט מגיבה כבר בסירוב מלא. דיסק?! את אותו אחד הינו יעניין חוץ מאשר את אותו בני משפחתי וחבריי הקרובים? אינו היווה לכם מספק שהשירים שלי נגיש איננו “מושלמים מספיק” כדי לשתף בתוכם את אותה האתר בטבע.
“הכישרונות שבבעלותנו צריכים להיות מתנה מאלוקים. הדבר שכנראה אנחנו יבצעו שהינם, הנו המנחה שאנחנו מחזירים לאלוקים”
וככה, המוזיקה שלי נשארה במעגל החברתי המצומצם שלי, ואף נתפסה נשארת ככה לנצח אותם, אלמלא נתקלתי בציטוט מפיו של מורה ומרצה דגול, ליאו בוסקאליה. פתגם שהביא למהפך מושלם בגישתי למוזיקה שלי במיוחד, ולחיי ברחבי. דוקטור בוסקאליה אמר פעם: “הכישרונות שיש לנו הם מתנה מאלוקים. דבר שכנראה אנחנו יערכו בם, נולד המנחה שאולי היינו מחזירים לאלוקים”.
ואז הבנתי שטעיתי. נפלתי אל התפיסה ההרסנית שלנו, שטוענת שרק המושלמים יכולים להצליח בגדול, ולזכות בכבוד והערכה. בני האדם יודעים להיראות סדירים, להתלבש בשיטה מצויינת וליצור תוצאות מושלמות, ושום דבר פחות מזה איננו יספיק מצויינת.
חיוני פקטור למה אנחנו יקבל יכולות ונטיות מעוצבות מפתח. הבנתי שאם אלוקים נתן לכל המעוניין את אותם הכישרון זה בוודאי, ואני שומרת אותו לעצמי, הינו סגנון ייחודי שאני ממש לא מעריכה את אותה המתנה המיוחדת שהינו נתן עבור המעוניינים. הפחד שלי מחוסר ענקיות נגלה פתאום מטופש.
בזמן קצר במיוחד גיליתי שאנשים לא מבררים אודות בעיקרם שלמות, אך כנות ומקוריות. השירים שלי שמא ממש לא כתובים על פי ‘דקדוק’ או לחילופין קומפוזיציה נכונים, אך אנו מסופקים מהלב, וכמו שהתורה מוכיחה אותכם, אלמנטים היוצאים מהלב, באים אל הלב.
בימינו הייתי מבינה שאני אבל ממש לא מחוייבת לבצע וכל זה, אבל אני בהחלט מחוייבת לבצע פרויקט. היהדות מראה את הציבור שבכל אדם יש ניצוץ אלוקי. התורה מעניק את אותה היהודים לכוכבים. מרחוק, הכוכבים נראים קטנים וחסרי הסבר – דוגמאות הנקרא חשמל. אולם בעצם, יתר על המידה כוכב משמש כדור חלל גדול ששייך ל אש כולל בתוכו כוחות ואנרגיה אדירים.
אתם מאתנו הוא למעשה כוכב, מישהו נושא כוחות גדולים לבצע שיפוץ בעולם. מדי פעם אנחנו מבינים חסרי הסבר פחות או יותר לשאר האנושות, אך בהחלט, ממחיר השוק בן אדם נחוץ להוקרה, הערכה וכבוד. אנחנו בדיוק מוקפים בכוכבים, אנו כוכבים בעצמכם. בני האדם זוהרים. אם ברשותכם את הכוח להשפיע בנושא חייו מסוג אחרים, שיטה התכונות והכישרונות השונ ים של החברה. כל אדם חשובים.
פעמים רבות בגלל התובנה זו גם, החלו ב דרך צרו האלבום שלי. עם סיומה של מספר שנה של חיוניות, בעזרת תנופה ממשפחה וחברים, Finding Forever קרה פעם בשל, ובע”ה ישפיע לגבי נעבר לכך להאמין בעצמם ולהשתמש בכישרונות שאלוקים העניק לדירה.
האזינו ל”לוכד הכוכבים” מהאלבום המתקיימות מטעם שרה דיוק, בוידיאו למטה.