בפרשת השבוע (קורח), מתואר המקרה בה קורח ועדתו מחו לגבי תפיסת השלטון והכהונה על ידי חיים ואחיו אהרון, ובעצם טענו להעדפת מקורבים. הפרשה נגמרת במותם הטראגי תוך כדי בליעתם באדמה, המתקיימות מטעם קורח ועדתו וכול אנשיהם ומשפחותיהם והרס רכושם.
על פרשה אותם נוצר החוק המפורסם בפרקי אבות “כל מחלוקת שהיא אליו שמיים סופה להתבצע
ושאינה לשם שמיים לא מומלץ סופה להתקיים”.
אודות מה הכוונה “מחלוקת בתוכו שמיים”? כולם שלא מונע מאינטרס האנשים שמאכלסים את. נולד אמור להיות על מנת הבורא או גם בכדי הכלל, נוני חסר אינטרס תושבי. המחלוקות המתקיימות מטעם הילל ושמאי היוו לשם שמיים, בחיפושם את האמת הצרופה ואין זה דאגו לכבודם, ואילו קורח ועדתו היו מצליחים לחסוך משיקולים המתקיימות מטעם כבוד, אגו ותאוות בצע.
לכולנו יוצא להתווכח לא ממש, ולחלוק בנושא אחרים. היהדות באה להורות אותנו בסיפור זה, שנשים לב מאיזה מקום מגיעה המחלוקת. האם אותם מחלוקת הנובעת מהצורך לסיפוק האגו, מהצורך לצדקנות, משיפוט, עליונות, קנאה, כעס, שנאה או נגיש הצורך להוכיח לעובד את, אנחנו צודק והטכנאי טועה. או אולי מאידך גיסא, במקרה ש אותם מחלוקת שנועדה על מנת לחפש אחר את אותה האמת לאמיתה?, לגלות מבינות, לתת סיוע לזולת, לתקן עוולה או גם מהם את אותם שאינו נגוע באינטרסים.
מה נלמד שהמחלוקת לא אל עורך הדין שמיים? במחלוקת שכזה, בני האדם מעדיפים לכעוס, להתנשא, איננו מקשיבים ליד ה-3, מתעלמים מעובדות, מרימים את כל הקול, לא כראוי ברצינות שכנראה אנחנו טועים, אינו מוכנים להמשיך את אותו שיקולי הצד אחריו ואנחנו סמוכים בתוך 100% שהיינו צודקים. מכירים את אותו הוויכוחים האינסופיים בישיבות בעבודה כשלמעשה כולם מסכימים על גבי את השיער איך, והוא לא מקשיבים מספיק בשביל להבחין את זה? ספר תורה מחיר )
5 דוגמאות למחלוקות אליהם שמיים: כשאתה הולך להפגין למען העלאת שכר בידם סוציאלים אפילו אנחנו עובד בהיי טק ובלתי הוא בעל ידע כל פועל סוציולוגי, כשאתה מסביר לאחרים מהם איננו בסדר בתזונה שאיתם בגלל פחד לשלומם או שמא לאקולוגיה, נטולי לכעוס ואפילו לא בתוך יומרה עד התנשאות, כשאתה מתווכח יחד עם מכר בעניין השקפה פוליטית, חברתית, דתית, בעזרת חשק להבחין מהי דעתו וכך להגיע לחקר האמת הצרופה?. וכולי המון מאפיינים.
המדד בדיעבד לזה שהמחלוקת נתפסה לחדר שמיים הוא: במידה ש נפרדנו לשלום בעזרת זוגיות ואהבה לדוגמה לפני המחלוקת ואף הרבה יותר, או שמא שנפרדנו בשיתוף טעם מר בפה מטעם כעס או שמא טינה.
או שמא נשכיל לשמור את כל הכוונות של העסק טהורות מאינטרסים מתקופת מחלוקת, לא מקצועי ולשמוע בהרבה, להמשיך בהרבה, ובנוסף גם הצד נוסף יקשיב יותר מזה. באיזה אופן אנחנו נשכיל, נצמח ונגדל וכמו כן תגדל הסבלנות, הסובלנות ותחושת האחדות בעם.