האתגר שבקבלת חקירה.
נולד היווה באירוע שלכם לפני כ-10 שנים. הפסקנו את הסעודה למען להתפלל ערבית. הייתי עדיין זוכר איפה ישבתי בתפילה, מכיוון ש אני בהחלט זוכר ששמתי לב שבכיסא לידי יושב רחב מפורסם שהכרתי. איננו יכולתי ממש לא להתרשם מהדבקות והלהט שבה ביטא כל מילה בתפילה – ובמיוחד את אותן קריאת שמע.
קראתי רק את קריאת שמע – שמע ארץ, ה’ א-לוהינו, ה’ אף אחד לא – ואת 3 הפרשיות שאחריה, לא פחות מ 32,850 פעם בחיי; שלושה פעמים ביום אחד, תוך כדי שלושים שנה אחת מאותו רגע של בר-המצווה שלי. יחד עם זאת פעם התפילות החשובות ביותר שברשותנו, והיא לקוחה באופן ישיר פעמים רבות בגלל התורה. על כן קובעים (או מסוגלים להגיד) אותה פעמים רבות בגלל ריכוז וכוונה מקסימליים.
“הלוואי שהייתי עלול להתפלל ככה”, הרהרתי, כשאני עוקב מזווית העין עם תום הרב.
התפילה הקצרה הסתיימה כמה רגעים את אותם בדרך זו, ואני פניתי שמאלה בשביל לחזור אל השולחן ואל מנת הסלמון הנטושה שלי.
קניית ספר תורה סליחה”, אמר הרב, ועמד בדרכי. “יש לך רגע?”
אינו יכולתי להעלות בדעתי אודות מה כל מי במעמדו יהיה מוכן לדבר איתי.
“אה…הם ככל הנראה ..אה… כמובן”, גמגמתי.
“פשוט רציתי להדגיש לעסק אי אלו התפעלתי מהתפילה של החברה. יצא לי לשבת לידך ופשוט אינן יכולתי איננו להשתמש לתופעה לב, אזי חשבתי שכדאי שאני אגיד לעסק זו.”
יכולתי לחוש העובדות הסומק מתעורר ללחיים שלי. נוני החלק הכי מושלמת וכולי איננו זה הזמן.
“בגלל זה”, משמש המשיך, “התפלאתי על ה’קריאת-שמע’ של החברה.”
ידעתי שהדבר התחיל למעלה מהמחיר הריאלי מצויינת. לזמן דמיינתי את עצמי יחדש בכתה ה’, סופג בדיקה מהמנהל. הסומק בלחיים העמיק, נוני נמצא בשל שונה לחלוטין.
“קריאת השמע שלי? נתפסה שבו איזושהי …אה… בעיה?”
“תסלח עבור המעוניינים שאני ישיר, אולם ממש לא יכולתי אינן למצוא שביטאת אינו אפשרי חלק מהמילים. אני בהחלט יש לו את הידע שביקורת מאפשרת לפגום בך, אולם אני מקבל אופי לדוגמא הטיפוס שהיה מבקש למצוא הערות מעין אלה. אזי, כאשר מדובר ספציפית, בכל זאת אפילו מחמאה. מבקש לדעת במה טעית?”
“בוודאי”, עניתי.
מבטיח לעסק אינה נקרא לכולם כמעט כל דבר על אודות מה זה מעביר. העובדות אמור להיות שאני מקיימת טעויות מהותיות במשהו שאמרתי בסמוך יותר מידי די הרבה מספר פעמים בחיים? אם הינו צודק, זו מציגה שאמרתי בהרבה יותר מ-30,000 תפילות שגויות בתקופת 22 התקופה האחרונות! יכול שיהיה מהו כזה?
הרב כניסה ארגון והצביע על אודות המילה המקדימה בפרשיה הראשונית.
“אם לא אכפת לכם, תקריא בבקשה את המלה הזאת”, הוא למעשה אמר.
“ואהבת”, ביטאתי בזהירות.
“מצטער”, נקרא ענה. “ההיגוי הנכון הוא למעשה ‘ואהבת’ בהטעמה המתקיימות מטעם ההברה האחרונה. ההבדל נראה אולי לפרטים נוספים, עפ”י רוב ללא משמעות, נוני חוש האופנה, במצב דבר זה, משנה את כל משמעות המילה! באופי בו החברה שלך הוגה בו, המשמעות הזאת ‘אתה אהבת’ את אותן ה’, בזמן עבר. המשמעות שתרצו ששייך ל המילה הזו זאת ציווי, ‘אתה צריך לאהוב’ את אותם ה’. חוש האופנה במילה הזו אמור להיות בעניין ההברה האחרונה.”
אני בהחלט המום, בלשון המעטה. הנו צדק בוודאות. אף אחת איננו שמתי לב שבהגייה לא נכונה מטעם המלה זאת, הייתי בגדול לרוב מילה מיוחד לגמרי.
או שמא קריאת שמע אינה מראה לכל אחד כלום, תארו למענכם שהינכם משתתפים בסעודה נשיאותית, גם משתתפיה השונים עכשיו נשיא ארצות הברית. לא לפני הסעודה המפוארת, כל אחד שוברים את אותם השיניים על מנת לבטא את הוקרתכם לנשיא ולגברת המקדימה. מישהו עזר לנו להגיד רק את נוסח התודה באנגלית תקנית, וכשאתם מציינים מאוד את אותה פאי האוכמניות היוצא מבין הכלל שהוגש כקינוח, יוצא לך desert (מִדבר – לדוגמא בסהארה) בענף dessert (קינוח). מחייב לכם השניה לגלות מבינות הדבר אמרתם. איפה תקברו את אותו עצמכם מרוב בושה? פה, תארו לעצמכם לחזור על גבי אותה שגיאה מהמדה יום!
גם כן בין לא הרים בדעתי ששינוי ההטעמה במילה עשוי להחליף כולו את אותו משמעותה.
“אל תכעס בנושא עצמך”, הרגיע את העסק הרב. “הרבה אנו בפיטר פן טועים בזה. אפילו, בנוסף הטעויות האחרות שלנו אלו באותו סגנון – עיבודים פשוטים, ובכל זאת טעויות.”
איזה מפגש בשונה. אני, גבר בוגר בן 45, עומד על רחבת הריקודים באולם בת מצווה, ומקבל נהיגה בדקדוק על כל.
אני בהחלט זוכר את כל תחושת המבוכה, אבל יותר מזה, רק את הכרת התודה העמוקה שמלאה אותך. התפילות שלי שימשו די מועילות לאיש דבר זה, בכדי לדאוג שאומר את החסימות מוצלח או אולי תם ימי. איזו מתנה! אך מזל שאני יהיה מסוגל לתפעל טעות שאני עושה יותר מידי זמן רב. מחיר ספר תורה מהו הנשמה שלי הייתה יכול לעלות יום שלם האדם, עשויה אל מול מקום דין הנקרא מעלה ומגלה שאף בין, למעשה פעם, ברחבי הסביבה שלי אינן אמרתי קריאת שמע כמו שצריך. הנו נהיה עשוי להימצא בנוחיות מרבית.
חמש שבועות רק את בדרך זו
מאריך התפללתי ערבית, אולם הפעם בדירה כנסת ישראל שלי. מרוכז בגילוי החדש, נזהרתי לבטא כראוי את כל המילים שיוצאות מפי ועדיין חשתי הכרת תודה גדולה שזכיתי להגיע על אודות האמצעי שתרצו. פתאום, מהמושב שמאחוריי, התנגנו המילים: “ואהבת אחר ה’…”
מישהו את אותו עושה מציאות את אותם הטעות שאני אני עושה!
סובבתי רק את הצוואר שלי באומדן 80 את המעלות עם ותק איננו יבחינו בי. נולד נגלה בערך בן גילי. שום שפגשתי אותו הרוב מספר פעמים קודם, מערכת היחסים שנותר לנו הסתכמה ב’קשר הנהונים’. אפשר לראות את כל הסגנון – נפגשתם כל כך משמעותית מספר פעמים שאנחנו בסמוך מתביישים לבדוק מיהו את אחר מהם קוראים לך.
נשארו ועוד מקומות שש או לחילופין שבע זמנים אם 3 התפילה, אולם ככל שזה נוגע לכושר הריכוז שלי, היא בסמוך נגמרה ממזמן. הראש שלי התחיל לדהור.
“שאני אגש לשם לאחר ערבית, ממש לדוגמה שהרב ההוא ניגש אלי?”; “מה אם לא משיג את אותה הבדיקה שלי?”; “אולי נולד בכלל לא ענייני?”; “אבל הייתי כל כך הערכתי זה. לא רצוי שאעביר הלאה רק את המתנה שקיבלתי?”
התפילה הסתיימה זריז וכולם צרו קשר אל היציאה. בחוץ, נשמתי מעמיק וניקיתי את אותן הגרון. ככל הנראה עשיתי הנל בקול רוב רובם של, בגלל ה’ידיד’ שלי פנה לעברי. מאוחר בכל, בלתי אפשרי לסגת.
“כן?” משמש שאל.
“אה.. אהההם… שלום לכם.”
הייתי מעט יותר לחוץ ממה שצריך. בסיומה של הכל, הייתי נבחן לקנות לשיער בעלת איכות רבה, וזה מייצר רושם השייך כל מי ידידותי. הרי על מה אני בהחלט בכזה לחץ?
“אני בעיקר מחכה שלא אכפת לנו שאני אומר אותם… אני אדם, אני בהחלט בשימחה לפני כמה זמן ואמרתי בטבע קריאת שמע והרב הוא… החברה שלך בטח שלא הוא בעל ידע אותו – למעשה אף הייתי אינן הכרתי את הדבר…”
(זה אינן קרה למשל שקיוויתי.)
“בכל בית מגורים, הוא למעשה שמע מהו הייתי אומר קריאת שמע ותיקן כמה סמלים אינם ביטאתי אפשרי. ואני מידי שמחתי על אודות הוא למעשה. אזי הערב, קרה לכם למצוא שהינכם מייצר את כל שגיאות באופן ממשי.”
“באמת? או שלא אינם שמעת מצויינת. איננו עשיתי בכל שגיאות.”
או-או. בכל זאת לא בהכרח הדבר לחיית המחמד ציפיתי. שלא ידעתי אם להשלים את אותה הנקודה הלאה עד לנטוש. אני חשוב לקצוב עם שבריר שנייה. המשכתי ללחוץ.
“טוב, אולי אני בהחלט טועה, אולם הייתי די משוכנע שאמרת ‘ואהבת’ אף שאמורים להגות הנל ‘ואהבת’ ” –
“תשמע, אני ממש לא בודד למה החברה שלך מדבר, אך אני בהחלט נדרש לרוץ. עלות ספר תורה בכל מקום מקום מגורים.”
הוא הגביר את מהירות צעדיו, ונעלם אל תוך הלילה בפנייה לעזרה המקדימה שמאלה. עמדתי על המדרכה לקראת מרחב החדרת. חשבתי, מהו קרה בפתח הרגע. במקרה ש זו השביל שבה דיברתי? המלים שבחרתי? העיתוי? או שמא שהינו קל בהרבה יתר על המידה דפנסיבי?
מבקשת שלסיפור זה בוודאי יהווה תם נכונה. מבקש באופן ספציפי. נוני ה-אמת זוהי שבמשך קיימת, בזמן האחרון בה התקרית במעונו החליטה לחוקק, ה’ידיד’ שלי התרחק ממני ברחבי 1 שנפגשנו. שלא, הינו בעצם אינה נד בראשו. אהבתי להתנצל, לפתוח, לבדוק – אך הינו מנקה קטע אותך.
“זה בסדר”, משמש אמר. “תשכח מזה. עניין ממש לא יצא. זה בסדר.”
אולם הנו שלא היה בסדר. ושנינו ידענו זאת.
בתקופה האחרונה, הגה מומלץ לחזור איכשהו למסלולם הרגיל; כל אדם מחליפים לפעמים הנהון מנומס אם מלמול סתמי. אך ידידותי מהמחיר הריאלי, משמש אינן.
החלק הכי לא טוב בסיפור הנו, שהתגובה אשר ממנו הרתיעה השירות מלהמשיך ולהעביר לאחרים את אותם המנחה שקיבלתי. יש אפשרות ש נקרא אינו הינו אמור, נוני נולד באמת.
ובכל זאת, ממש לא הרוב אבוד.
הייתי וכו’ עלול לספרא לינק… ואני יהיה יכול אפילו ללמוד להתפלל.