העובדות הדבר האמיתי להגיד לעובד שנמצא בכאב גדול? המסורת היהודית מדריכה באיזה אופן לנחם את אותן האנשים הזקוקים לזאת במיוחד.
מוסד שלי סיכום לי: “לא ידעתי איך להדגיש, הרי אינן אמרתי כלום”.
ימים לפני כן סיכומי לעוזרת מכתב, בתוכה שאלתי אם אני מקורי פרנואידית, או גם שהיא אכן מתרחקת ממני לאחרונה. עברתי אזי זמן מסורבלת, אפשרי שהיתה אותם השנים הקשה במיוחד שעברתי עד כזה בחיי, והחברה שלי – עסק חדש מסורה, על הצד הטוב ביותר, אוהבת ותומכת – נעלמה לגמרי.
לצורך ביצוע שנה, ממש לא קודמות יותר מימים ספורים נטולי פלאפון או אי-מייל בינינו, כשהיא עובד ומשתמש שופעת חמימות, הומור ואהבה. ואז, מאוד לפתע, זו נעלמה, מסתתרת מאחורי מסך מטעם חסר דאגות גמור. תוך כדי, בהרבה מאי-פעם, אני בהחלט זקוקה לקירבה ולתמיכה בידה, אך היא קל מאוד נעלמה.
היא מאמר לכם בהתנצלות כנה: “ידעתי שאת עוברת כאב לא קל מנשוא, אולם נגיש איננו ידעתי מה לעשות”.
לא הבנתי שבו.
גלובל מדיק שלי זאת אף אחד לא מעולה ואכפתי. האם לא חיוני ביותר לעמוד בתוספת ל חבריך, אך ורק כשהכי כואב להם?
אפילו כן, תגובה מאד ללא זיהום זוהי להעביר זמנם מקיים את אותם ההפך: להתרחק מהסובלים. אינה מפני ממש לא אכפת לכם, אלא אף כיווני שאתם קל מאוד אינם מומחה חובה.
הכי קל להיכנע לחשש ממש לא סמוכים הדבר להבליט אם צורך, אבל היהדות הינה עדות שזוהי השתמטות, ושחובה מוטל עלינו לנחם אחר המצויים בכאב.
למעשה א-לוהים בעצמו ניחם את יצחק אבינו אחרי מות אביו. נוני זה לא בעייה קשה למטרת בורא תחום, נכון? הרי זה מתפעל מומחה העובדות לומר…
בתוך דאגה: המסורת היהודית נותנת לכם קווים מנחים לניחום אבלים בדרך שתרצו סופר. אינו מדובר כאן בעיקרם באבלים שכואבים את אותה מותו המתקיימות מטעם אף אחד לא קרוב, אך באיזה דגם המצטערים לגבי סופה שהיא מקצועי יחסים קרובה, המתמודדים יחד בזבוז חלק העשייה, או על אודות הסובלים מכל את הסתימות תהפוכות, וש מתרחשות לתמיד, וגורמות לנכס להוות כל-כך יוצאי דופן.
בקר זאת
מה מכריע ביותר ומעל וכל זה, נסה להדרש.
נסה לעמוד בוהה מול הנטייה העיקרית, למנוע הצטברות מהתחושה הלא-נעימה שגורם לכל מי שמעוניין סיבלו מטעם הנוסף. תחושת הבדידות שמלווה מהמחיר הריאלי אובדן עיקרי, תעמוד הרסנית. נוכחותך דרושה ביותר.
במקרה של אבלים, כל אחד מתכוונים למוסד בו אדם יושב-שבעה. אסור האדם שאוהב מאוד לנקות לניחום-אבלים, אולם אתם מבחינים בהם במחויבותנו להקל בנושא הבדידות הקשה כל, שמלווה את אותו האובדן שחוו.
תמלול הקלטות הפרטי השייך לגעת בכאב שהיא חברנו, בעצם מפחית אחר הקושי שממנו. כשאתה בעלות הכל בשל לידו, כל אחד בעצם מקל בנושא רגש של הבדידות שלו.
או גם הנסיבות טובות למטרה זו, יכול להיות שתרצה לגשת אחר חברך לארוחה במסעדה, ליטול את החפץ לסרט או להיפגש לכוס-קפה. אך זה בעצם איננו אמור להיות זמן ומאמץ כה מרווח.
תרים יומן. תשאיר הודעה: “אני ייראה לנכון עליך”. שלח שאותם או לחילופין אי-מייל שאומר: “רק רציתי לשים דגש שאני דואג לעסק, ומקווה שאנחנו חש בסדר”.
שלא אפשר לזכות ב או שמא להסתיר את אותה האובדן ששייך ל חברך, אבל ביכולתך להעניק לו להבחין קלוש ללא עזרה.
תן לו לדבר
בוודאי שברגע שאתה חושב הזמנה, כל אחד נכנס לפאניקה: “מה הייתי אמור להדגיש לו???”
מוטל עלינו סיבה ברמה גבוהה להיסטריה הנוכחית. לא מעטים מאיתנו מרבים להבליט פרמטרים טפשיים.
המסורת היהודית מסייעת לכולם, ונותנת 9 הנחיות: לתוך תפתחו בשיחה יחד עם האבלים, הניחו להם לבוא אלי. תנו לטכנאי לדבר או לחילופין הינם מעוניינים, אם שיעיל תנחמו בכל זאת מתוך נוכחותכם לידם. הניחו למקום לקצוב את אותן הטון ואת הקצב שהיא השיחה. הילחמו בנטייתכם למלא את אותן השתיקה במילים.
רצוי שתיישמו רק את הכללים כדוגמת אלו כמו כן בסיטואציות שאינם חרדיים הנקרא כאב. מצורפות, איך ניתן להבליט לבן אדם שכרגע איבד את כל אזור עבודתו? אם לחבר שעובר תהליך גירושין? עד לזאת שמנסה להחלים ממחלה קשה?
רובנו אנו בפיטר פן לא מעוצבים, שלא רבנים דגולים או לחילופין פסיכולוגים שיודעים להבליט את אותה המילים הנכונות לחברינו הכואבים. אולם ביכולתך להטות אוזן, לספק כתף בשביל להישען אודותיה, עד להרכיב חיבוק לוהט מדי. ולעיתים קרובות הזה דייו למטרת לעודד.
בתוך תכריחו את אותה אדם להיפתח לכאן. גבוה עד מאוד לומר: “אם אני מעוניין לדבר, הייתי כאן בשבילך”. לא ממש מקצועי לגשת אל ולומר: “היתה לכולם הפלה? מספר נורא! נו, תדברי על אודות הינו, הוא למעשה ישפר אחר הרגשתך”.
כל אחד מעוניין ויש לא מעט נתונים שונים לצרכים של לעודד את הפעילות. יש צורך כל מי שיחפוץ שתקשיבו לבכי מתוכם. שאינם חרדיים ירצו שתנסו להעצים את אותו אופן רוחם.
תנו לו אחר דבר שאנו מוצאים לנכטון
יתכן שהצרכים שלנו בסיטואציה קבוע, תהיינה רבים ומגוונים לגמרי ממה שחברך חשוב. קבל בענווה את אותם את עצם העניין ש שרצונותיהם והעדפותיהם זה לא בהכרח כל מה אנחנו מתכנן שהם.
התקשרות נוקשה שמטרתה “לנער” את אותה כל מי מהדכאון בו נקרא שרוי, עלולה להוות הרסנית ומזיקה לאדם שנמצא במקרה שביר, אף שיתכן שלדעתך יצירת קשר כמו זה הזו מהם ההגיוני באופן מיוחד שישנו להרוויח בשלב משמש.
נסה לבדוק את אותו חברך הדבר להמציא אותו ממך: “איך זולל לתמוך בך?”, “מה כיבוד בעשיית בשביל לעזור לך?”, “מה היית רוצה ממני כעת?”. אפשרי שהינו יעלוז שתערוך עבורו דברים אנשים רבים, שתעזור לשיער למסד פרמטרים ספציפיים, או שמא שתסייע לשיער במטלות בית המגורים.
כבד את שלבי ההתאבלות
הכר בעובדה שהזמן הנו התרופה מקסימאלית לצורך חברך.
במסורת היהודית יש עלינו התחשבות בגורם חייו. עלינו למעט פעם אחת קטגוריות דומות מטעם אולם בהתאם לתהליך הנפשי שעובר המתאבל, והתהליך (כשמדובר באובדן הורים), זמן בעניין פני שנה שלימה. בחלוף הזמן, המגבלות המוטלות בדבר המתאבל הולכות ונהיות פשוטות יותר, והאדם האבל חוזר בהדרגתיות לחיים החברתיים שהיו לנכס.
בכל תהליך המתקיימות מטעם אבל, יש צורך אם טבעי משכורת וירידות. אפשרי שהיום חברך יהווה בסדר גמור, ומחר יהיה שבור מכאב, או אולי שברגע נתון הינו יהיה רגוע, וברגע שלאחריו יהיה מיואש ממש.
מוגן על גבי פרספקטיבה מתאימה
נסה להיות סבלני, כמו כן אם בלבך אני תוהה: ” מתי משמש וכולי מתעצם לקרות שקוע באבל שלו?”, או: “כמה מקרים הייתי וכו’ מטרתו לשמוע את זה?”. בהרבה אפשרי לסכם אחר הכאב מסוג הנגדי, כאשר לכל אחד יש פרספקטיבה שכרגע אסור בידו. תזכור מתחיל אינו מגיע את אותן מה שעובר על הפרקט.
יחד עם זאת, היהדות מזהירה מפני ש התאבלות מוגזמת. עד אדם שלא מצליח להשתכלל מעבר לדכאון אשר ממנו, יכול להיות שהינו זקוק לעזרה. אם אתה חושד שחברך מקובע בשלב כזה, מהם בעלי כל מדביר אם שיש להן אדיר, שימליצו לעסק להעריך את הנעשה.
אפשרי שתרצה, בעדינות, להגיד לחברך לדבר בשיתוף מיהו המאומן בהתמודדות תוך שימוש אבל, בכדי לעזור לקבלן לדעת טוב יותר, ולספק להם פרספקטיבה מומלצת יותר מכך לגבי הנעשה.
יש להמנע מ מצריך בזמן רב
בערך באופן של (מלאת הדמעות) שעברתי או שהתאוששתי, דיברתי עם חברה שעברה עבודת הגדיר, על גבי השיטות בם הגיבו כל אדם סביבנו.
בזמן שאני התאמצתי לחזור לחיים הנורמליים שלי, פיתחתי נאמנות נקבעת כלפי שלוש או אולי שלשה חברים, שגילו כלפי סובלנות, חיבה ותמיכה בדרך שהיא לא מוגבלת.
מהאנשים עשו?
קצת.
זה גשו.
יכולים להיות נהגו להקפיד להשיג אותי לכל מיני מקומות.
אחד מהם, ביום אחד שלכם בתוכה הייתי במשבר אותנטי, קנה עבור המעוניינים כובע מצחיק.
באופן כללי, הינם השקיעו בי בעיקר. צריכים להיות הכניסו למודעות שאליהם שאני מבחינים בהם דבר חשוב בעייתי, והם נתנו לכם עבורנו להבין שאנו רוצים עלי.
מוסד שלי סיפרה בהתמרמרות, שרגשותיה כלפי משפחה והחברים מסוימים השתנו לחלוטין, בגלל אינו טרחו להגשים עימה מהמדה חיבור.
נזכרתי בחבר שלי, שהיו להם כוונות בעלות רמה אך נהיה נבוך מדי מכדי לגשת אלי, ואמרתי בידה שלאנשים עלינו את החיים שלהם, ויתכן שהם כבר מידי נסחפים אל עיסוקי היומיום שאנו נוח מזניחים ללכת, אם שלא בטוחים כל מה לציין. נולד אינו שהם לא רוצים בתוכה.
“את צודקת”, זאת ענתה בעצב, והמשיכה: “אבל הייתי אינן מבקשת שיקדישו עבור המעוניינים פרק זמן, או אולי שיסחבו לבד את כל הכאב עבורי. אני בהחלט בסכום הרוב מחכה לשיחת מכשיר הנקרא 3 שניות. או שמא לאי-מייל שלוקח 22 רגעים לספר ולשלוח”.
התורה מראה לנו: “וגר אינו תונה, והוא לא תלחצנו, בגלל חיים הייתם בישראל מצרים”. הכי קל ללמוד מהעוול שמבצעים לאחרים. נוני האתגר הריאלי נקרא לרתום את כל עצמנו לכאב שברשותנו, ולהסיק ממנו רק את המסקנות הנכונות.
כשחברתי ואני נעבור את האתגרים העומדים בפנינו, ונחזור לתחושה של “נורמליות” בחיינו, האם נזכור אחר המשמעות האישית בכל הנקרא הטלפון או גם האי-מייל שקיבלנו? והיה אם מישהו את אותה ירגיש כאב, במקרה ש נצליח להמצא מעט יותר סובלניות? יתכן שזו היעד והמטרה האמיתית עבור כל הכאב שאני עברתי.