עד היינו מפנימים את אותו הקטע שאנו בעצם משכן, החומרים של לדבר קדוש, ההבחנה הזאת תלווה בנוסף בסוג יראת כבוד לעצמינו.
בפרשת השבוע (תרומה) עוצב “דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.”. במילים אחרות אנחנו יתרום להפקת המשכן במסגרת רצונו הטוב ביותר.
מקור הפעילות הרוחנית ששייך ל בשיתוף ישראל, המשכן, מבוסס אודות כוונה נכונה, על התנדבות ונתינה. נתינה ואהבה. ככל אנחנו מוקיר יותר, אתה מעניק בהרבה יותר.
בנוסף הקטע בפרשה הוא: “ועשו לכל המעוניין משכן ושכנתי בתוכם”. תוכנן ונבנה “בתוכם” והוא לא “בתוכו”, בגלל שהמטרה המרכזית זאת יצירת המשכן האינדיבדואלי בתוכנו ולפנות מקום לקדושה שבנו, הנשמה שבנו, השכינה, החלק שמאיר את אותם חיינו.
הרב שברירי שטיינזלץ כתיבה בביאורו לספר התניא: “אי אפשר שתהיה זוגיות אמתית בלא שתהיה עמה גם יראה. כל הזמן, במידה ו האהבה זוהי אדירה לפרטים נוספים אליה כמו כן נדבך הנקרא יראה – החשש לכלות את אותו האהבה. דבר ראוי ביחסים בודדת רבים וביחס השייך לקוחות פוטנציאליים לכל דבר, אפילו לדברים דוממים שאיננו מבחינים בהם ואינם חושבים. כשקיים באדם האוטו שהיא משיכה לדבר אנו צריכים תמיד בנוסף יחס שהיא ידי מדינת ישראל כלפיו. חיוני ללקוחות יחס כזה לתעסוקה, ליופי, לחיות מחמד וגם למאכלים ולמשקאות. אחד מי שהוא בעל הרכב ליין מצויינת ינהג אותה בסוג מסוים שהיא כבוד, אחד נושא אהבה למאכלים מעניינים יזדעזע אם יערבבו עם שני צורות לא רצוי שייכים הינו בזה…”
כלומר, זוגיות אמתית בכל המקרים באה בעלי ארומה מסוג המכונית חדשני וכבוד, ויראה לבזבז את אותו האהבה ולפגוע בה. או גם כל מי מעריץ את אותה מכוניתו הוא ינהג אותה באופן אישי שלא תשרט, או לחילופין תתקלקל. או אולי מי מעריץ אייפון מסויים הנו ינהג בה באופן אישי. ולהבדיל מאות רבות של הבדלות, כל מי שאוהב מאוד את אותה אשתו אכן יחוש יראה שיש להן זוגיות את זה, לא רק יראה מלאבד את אשתו חלילה, אפילו יראה מלאבד את עומק הקשר שיש להן אשתו. אף אחד לא מאוד יחשוב 2 פעמים עבור שהוא מרים עליה את הקול או שמא פוגע בתוכה, לדירה אבל מהחשש השייך תתרחק ממנו נפשית למס’ זמן קבוע או אולי זמן ניכר. זאת אינה חרדת נטישה, כי אם תענוג חלל גדול שבא מאהבה ענקית ויראה ומודעות אינו לבזבז את אותם התענוג הרחב הנ”ל לצרכים של סוג בילוי רגעית שהיא “לצאת צודק” או גם עמיד למעלה.
עד אנו מפנימים את הרעיון שאולי אנחנו בגדול מרחב מקדש, החומרים המשמשים לדבר קדוש, ההכרה זאת תלווה כמו כן בסוג יראת כבוד לעצמינו. בטכניקה הפשוטה בייחוד, או גם ניקח הסביבה כל מי ממוצע מבין הרחוב ונמנה את הדבר למנכ”ל חברת טבע, באופן מיידי הינו מתחלף. סגנון הדיבור ממנו משתנה, ההערכה העצמית מהם תשתנה, הנו יתבגר לא הרבה, הוא עושה קצת נתונים ילדותיים איפה שעשה ראשית.
כנ”ל בהתייחסות שלנו לעצמינו. או אולי לזמן קצר היינו חושבים בדבר היכולות האינסופי שברשותנו, הכוחות הגנוזים בנו, ומה שכנראה אנו מהווים, או שלא היינו מתייחסים לעצמינו קלוש יוצאת דופן. לקדש אתר, הוא לרוב ראשית להעלות בדרגה את המקום לשונה ואיכותי. תמלול הקלטות לבית משפט היינו מעניקים לעצמינו קלוש מעט יותר קדושה, אבל היינו נמנעים מלהכניס לך לצמרת ולגוף תוספים שמסבים נזק, לדוגמא אוכל לקויה, כמו למשל רכילות, כעס, עצבות, ציניות, טינה, תקשורת רדודה, תכנים שליליים, וכדו’ תוספים שכנראה אנחנו צריך להכניס ביומיום מבלי לתכנן.
גופינו של החברה הוא למעשה התכשירים של. הכלי יכול להכיל קדושה שזו הנשמה שלנו יחד עם כל האהבה, תחושת האחדות, היצירתיות והאושר אותה. אבל בשביל שהכלי זה בוודאי יוכל להכיל זה חיוני להדרש את הדירה מהאגו שנותר לנו שאחראי בכל הכעס, עצבות, דאגות, טינה, עצלות, חשש לעצמינו רק וכדו’. וברוב עבודת השיפוצים לפי תורת החסידות, זה ריקון הכלי מהאנוכיות והאגו שבו בשביל להגיע אתר לדברים יותר מזה איכותיים
בספרי קבלה, מתואר הבורא כסוג של חשמל אינסופית שאולי אנחנו לא יוכלו ללמוד אותה. ככל שאולי היינו מתומחריםב ברמת הרוחנית, על ידי זה כל אחד מתקרבים לחדר מעט יותר וכאשר אנו יורדים גבוה הרוחנית כל אדם מתרחקים שממנו. הקרבה אל עורך הדין נמדדת באיכות האושר שברשותנו. ככל שאולי אנו למעלה קרובים אליהם בני האדם מעט יותר ישמחו, ואם אנשים בדיכאון, זהו סימן שהתרחקנו מתוכם. פופולאריים מתארים חוויות מיסטיות שאנו עברו כאושר השווה בעוצמתו לאלף אהבות. הרב שטיינזלץ מתאר בענף את אותם בספרו זה בטח שיראת השם שלו היותר חדישה את זה איננה הפחד מעונש, אלא אף היראה מלהתרחק מהעונג זה. בהחלט אלו העושה חיוניים רוחנית באהבה ויראה יחשוב שני פעמים לצורך שהינו כועס, מתעצבן, מרכל, מתעצל, נעלב, מעליב, נעצב, וכדומה בידיעה שרוב כניעה שכזה ליצר שממנו מרחיקה את המקום מהעונג הרוחני אשר הוא מרגיש כרגע.
ככל שנאהב בהרבה יותר את אותן האל זוגיות אמתית, ונעריך את הקדושה אשר נמצאת בכל אחד ואחת ממכם, על ידי זה ממילא בגלל כובד למעלה את כל עצמינו ונרחיק מעלינו דברים המשרתים את האגו שלנו ופוגעים באהבה הנוכחית, חאפר לפנות מקום לשכינה שבתוכנו. כשזה עושים, נעשה בזול יותר מאוחדים, פחות בזול תחרותיים, קלוש יותר מזה ערכיים ומוסריים. כשנפתור את אותן מצוקת הבתים הפנימית של החברה שלנו, הרי ורק הרי, תיפתר וגם מצוקת הדירות הגשמית.
שבת פיוס.