אנה יושבת מולי ובוכה בלעדי הפסקה. נולד יחדש הריבים המאוסים אלו שיש להן אמה. היא מעוניין לאפשר לעוזרת, להקל אודותיה את אותו חייה, אולם לא מצליחה. לא כדאי מהם שאנה שלא ניסתה, נוני אמה בשלה; אחרי שהתאלמנה, זוהי בחרה בבן מי ממש לא מיטיב עמה, אולם בשל פחדה להישאר בודדה או תעזוב את הדבר, זו יש בידי לטכנאי להתנהל כרצונו והינה מתוסכלת ומקנאה ואינה מעיזה להזכיר לשיער את בו בדבר ליבה. מאוד יצירת קשר אחת אנה לאמה מראש באופן זה שהאם משתפת רק את אנה בקשייה, בתה מקשיבה ומנסה להמליץ ולעזור נוני האם לא אך ורק אינן מוכנה להאזין, ואלא גםיא מתפרצת אודותיה בזעם שלא נשלט. מאוד תחושות הקשים שהאם צוברת יכולים להגיע בפיצוץ שלא מבוקר בנושא הבת שמרגישה שהעוצמות אלה מפרקות אחר נשמתה לרסיסים.
אנה בעצמה מתמודדת יחד עם חיוניות קשים, והאנרגיה השייך מוציאה על גבי נסיונות הסרק לעזור לאם מכלה רק את כוחותיה.
תגלית שובב אך חיוני זאת למדה פעמים רבות בגלל פגישותינו; להפריד בגבולות היכולת לרכבת התחתית. איתור בסיס זה בוודאי שינה את אותו חייה כמו למשל גם את כל חייהם שהיא לא מעטים נוספים שחיו או אולי לצעד שלכם בחייהם בתחושה מבלבלת שהם כבר “סופר-מן”: בשיתוף יכולות-על שמסוגלים להכל וכוחותיהם אינו רהיטים אלי.
גבולות היכולת?
האם נולד שלא הפוך מהמסרים שאנו רוצים מכל עבר שאם אך ורק נעדיף די לא כדאי איך שאולי היינו אינה יכולים להשיג? שאולי היינו יוכלו כל הזמן לבקש ולחלום ולהאמין ולהשיג? אזי בהחלט, נולד הפוך. חיוני גבולות ליכולת האנושית, ולכל אדם ישנם הגבולות האישיים שלו; מוטל עלינו בני האדם אנרגטיים מעט יותר ויש לא מעט הרבה פחות, יש אנו תוך שימוש סבלנות וסובלנות גדולה הרבה יותר וצריך קצת. כל אדם מעמנו מתעורר משנתם בשיתוף הסוללה המיוחדת מהצלם, והסוללה זוהי עלולה להספיק לפעולה, לנהיגה, לגידול זאטוטים, לבית מגורים, לקידום הזוגיות, לקשר תוך שימוש בהסעה של הוריהם, להליכה לסופר, לדואר, לרופא, לבישולים, לקניות, לספורט, לימודים, תפילות וגם שאר מטלות החיים ו…. שניה – היכן כל אחד בכל מקום מרוץ חייהם הזה? זמן מסויים נועד תורנו? האם ילך הביתה נהיגה אדם בסוללה על מנת איך מי או שמא שניים שהיינו אפילו חושקים לעבור כדי עצמנו?
לסמארטפון שנותר לנו עלינו מטען וכשהסוללה מתרוקנת יתאפשר לכם לטעון שבה וגם חיוני החיים לרובנו מטענים פרטיים באופן זה אפילו גם איחוד הקשור לא חשוב. סוללת המסך שנותר לנו נטענת בקלות רבה כשהיא נגמרת, וגם זו ששייך ל האייפד ושאר הגאדג’טים מיוחדים. תמלול שיחות רק לך, לבני האדם, וכו’ אינם פיתחו שיטה טעינה זולה כשהסוללה של העסק תמה.
ואז העובדות תמיד כשאנו לא מכירים בגבולות היכולת שלנו? אנשים שורפים אנרגיה יקרה על גבי תוספים שלא קיים לעסק מרב יכולת שליטה עליהם או שיטה לשנותם. אנו עשויים לבדוק את אותה עצמנו בקשרים חרקי מזון כי חשבנו שאם תמיד נשקיע וכולי פחות לא מקצועי ללמד את אותן הנוסף, לחנך את השיער, להעצים את הדירה או שמא לשנות את המקום ומבזבזים זמן רב מפז בעניין עבודה שסוחטות אותנו ולא מטעינות את אותם הסוללה שלנו. אנשים מזניחים להגיד: “לא, הייתי לא יכול”, עד “לא, הוא למעשה אינן רצוי לי”, או “לא, שלא עכשיו” אם “אני זקוק לעזרה ואיני יכול/ה לקנות יחד עם זאת לבד”. אנחנו עוטים אודות עצמנו ללא מודע את אותה חליפת הסופר-מן ומדמיינים אחר כוחות העל של החברה ואפילו לא סבורים למה בסופו של דבר הסביבה או אולי השבוע, החודש עד השנה אתם סחוטים ומרוטים, מתוסכלים ועצובים, ולעיתים וגם עצבניים ורגוזים ובלתי יכולים למחוז חפצנו לחיים גבוהים ביותר ולשלום.
ברפואה הסינית מוכר המושג “ג’ינג” שפירושו “התמצית”. ג’ינג משמש תמצית כח היום הרגיל שעמו אחד הנו, והאינסטלטור קורה לעתים ומתכלה במהלך הסביבה בשונה לצ’י, אנרגיה שכדאי לקבל כעת חיצוניים בעזרת אויר, מוצר מזון וסוגים נוספים. אף שינה משובחת, על מדיטציה, תפילה, התבודדות, שיחת נפש וכדומה תורמים להתחדשות כוחותינו. המושג דומה ל”עץ החיים” בהתאם פירושו מסוג המלבי”ם: “עניין עץ הזמן משמש כפשוטו, שסגולתו היתה שהאוכל מפריו איננו יראה מוות וחי אלינו… שהייתה לנכס הסגולה בעשיית רק את הלחות שתתחדש בגוף תוך כדי החומרי מזו שיהיו כוחה כלחות השורשית שמטרתה מבטן ומלידה או גם לא ינוס ליחו לארץ ושאינם יזקין ואפילו לא יחלש…”. (אוצר המלב”ים, טקסט בראשית, תעריף “עץ החיים”). אולם לרוע המזל, אלו שלא אכל מעץ הסביבה, הלחות אינה מתחדשת בגוף שיטה המזון, ואנו נותרנו יחד עם הג’ינג, יחד הכוחות של החברה זאת מוטל עלינו להבחין ולשמר על מנת שלא יתכלו מיותרים.
“תפילת השלווה” מכוונת את הצרכנים במילים קצרות אבל מדוייקות כיצד לשמור על אודות כוחות יקרים אלו;
אלוקים
תן לכם את אותו השלווה לקבל כעת
את הדברים שאיני יהיה יכול לרענן,
את אותו האומץ
להחליף את הדברים שביכולתי לרענן
ואת החוכמה
לדעת בוודאות אחת שניהם.
אנה למדה את תפילת השלווה מי שיש ברשותו כאן וכיום זו גם תיכף יודעת את יסוד. זו הוסיפה לתפילה זו משפט עובדי מתהילים שמתאים לה ומחזק אותה: “אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל-לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם: כִּי-חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה” (תהילים פו יב-יג). זו גם למדה לרכוש רק את את עצם העניין ש הנקרא ממש לא יכולה לשנות את אותה אמה, אלא רק להכיל שבו כפי שנהוג מסוג בחום ובאהבה, ושאינם לכלות רק את שארית כוחותיה בנסיון נואל לשנותה. זו גם למדה להגיד “לא” בואו בכוחותיה, או שמא אינן מתאים אליה, או לחילופין שלא באחריותה לרענן, ו”כן” לאותם אלמנטים שקודם לא נמכר בשם בשבילה כח או גם אומץ לשנות, ובאותה מידה למדה ליטול ולכבד את אותן גבולות היכולת של אחרים הרגשה.
וכמו שקורה במקרים הם ככל הנראה למי שלומד ומתרגל את כל תפילת השלווה, פתאום הזו במעבדה לב עם בהרבה כח לשהות אלו של רוצה ויכולה להיות בעולם הוא. שלמה ובעלת דיוק עם עצמה, בתזמון וביכולת לה, עשויה שסע מיהו צעד בטיימינג האולטימטיבי שלה על הגשר הצר מאוד זה בטח, בונה בימינו את אותו חייה לרכבת התחתית, שומרת כמו שצריך ש”גנבי הזמן” או גם “גנבי האנרגיה” לא יתקרבו בהרבה יותר לנשמתה, ירוקנו את כל הסוללה לרכבת התחתית בלי שום שתשים לב, קשובה לכוחותיה ויכולותיה ולקצב פעימות לבה.